נוהל הורה קשיש

ככלל, אין שיטת המשפט הישראלית מעניקה זכויות להורים מכח ילדיהם. גם העובדה שלהורה יש ילד קטין, הזכאי לקבל מעמד בישראל, איננה מעניקה להורה זכויות כלשהן לקבלת מעמד. על אחת כמה וכמה כשהילד הינו בגיר.

כחלק מנקיטת מדיניות הומניטרית ועל מנת לפתור בעיה, שהציקה לרבים, נקבע במשרד הפנים נוהל, לפיו ינתן רשיון שהיה בישראל להורה קשיש בודד של אזרח ישראלי המתגורר בישראל. על פי העדכון, הנוהל חל על הורה של אזרח ישראלי (לא הורים של תושבים ארעיים) שגילו מעל גיל 65 לאשה או 67 לגבר, ואין לו קרובי משפחה מדרגה ראשונה בארץ מגוריו. הדבר פתר בעיה של הורים לא יהודים של בני זוג של יהודים, שעלו לישראל מכח היותם בני זוג של זכאי חוק השבות והותירו בחו"ל הורים מזדקנים, שהתאלמנו ונותרו ללא קרוב משפחה שידאג להם בזקנתם, ויטפל בהם במחלתם ולעיתים רבות ללא אמצעים כספיים מינימליים.

בתחילה הוגבל המעמד אותו יכלו הורים אלה לרכוש למעמד של תייר בלבד, וכל עלויות הטיפול בהם מומנו ע"י ילדיהם. בשנת 2005 נחתם נוהל חדש, לפיו, לאחר 4 שנים בהם ישהה ההורה במעמד של תייר (שנתיים, אם מדובר בהורה מעל גיל 70), יקבל מעמד של תושב ארעי למשך שנה ואח"כ יכול ההורה לקבל מעמד של תושב קבע. בתום 3 שנים במעמד של תושב קבע יוכל ההורה הקשיש להגיש בקשה להתאזרחות.

על פי התיקון האחרון משנת 2011, יוכל הורה קשיש לקבל מעמד של תייר למשך שנתיים (שנה מעל גיל 70). לאחר מכן, יאושר מעמד של תושב ארעי למשך שנתיים ולאחר מכן מעמד של תושב קבע.

בכל מקרה – מעמדו של ההורה תלוי במעמדו של ילדו, ואם יעזבו הילדים את הארץ יבוטל המעמד שניתן להורה.

לאחר קבלת מעמד תושב ארעי יהא ההורה זכאי לשירותי בריאות על פי חוק בריאות ממלכתית. עד קבלת מעמד של תושב ארעי יחולו כל ההוצאות הרפואיות על ההורה ועל בני משפחתו.

אמנם מדובר בנוהל שרובו ככולו הומני, אך בעת ישומו אין משרד הפנים מקל עם הפונים. לא פעם מקבלים הפונים להפעלת הנוהל תשובה שלילית לפנייתם, גם כשעובדתית אין ספק שההורה עומד בקריטריונים הקבועים בנוהל.